נושא שחוזר על עצמו לאחרונה בסרטים צרפתים הוא יחסי שכנות ובמיוחד יחסי שכנות בין אנשים ממעמדות שונים (לדוגמא הסרט "אלגנטיות של קיפוד" שמציג כרגע בבתי הקולנוע).


גם בסרט הצרפתי "הנשים בקומה השישית" מוצגים יחסי שכנות בין-מעמדיים ואנחנו מתוודעים כיצד מעמדות אלו לא מהווים מכשול בדרך אל הלב. האם הקולנוע הצרפתי לקח על עצמו להדגים לצופים עולם רומנטי חסר מעמדות ואופטימי? על פי שני סרטים אלו ,בהחלט כן.


השנה היא 1962, ואנו מתוודעים לבניין דירות פריזאי שקומתו השישית "נכבשה" עלי ידי קבוצת ספרדיות, המועסקות כעוזרות בית בבתיהם של בוסים צרפתים בורגנים ועשירים.

מריה היפה מגיעה מספרד לאותו בניין דירות בה מתגוררת דודתה, ומוצאת תעסוקה כעוזרת בית באחת מדירות העשירים שבדיוק מחפשים מחליפה לעוזרת הבית הותיקה, שקצה בתפקיד הנחשק. מעסיקיה הם זוג נשוי ואמיד - ז'אן לואי וסוזאן, ולהם שני ילדים שנשלחו לפנימייה הרחק מהבית. הזוג מוצא עצמו חסר יכולת בכל הקשור לניהול משק הבית, בעיקר האישה, שרק הרעיון להחזיק בידה סמרטוט מצריך שבוע חופש במיטה. 

הבעל, בעל משרד ניהול כספים מצליח, הוא כביכול טיפוס משעמם ונורמטיבי, שהדרישה העיקרית ממנהלת משק הבית שלו היא שהביצה בארוחת הבוקר תוגש רכה כפי שהוא אוהב - בדיוק 3.5 דקות בישול. אם הבישול ארוך או קצר מדי ההשלכות על מצב רוחו באותו היום הן קשות.

מריה זוכה בתשומת ליבו מהיום הראשון בזכות הבישול המושלם של הביצה. במהלך הסרט תשומת לבו של הבעל תגדל ותכוון  גם לעבר חברותיה הספרדיות, הגרות בקומה מעליו. ז'אן לואי מתחבר לספרדיות ומרגיש צורך לעזור להן, בין אם זו עזרה לשיפור התנאים המחפירים בהם הן חיות או כדי לעזור להן לאכול את הפאייה שהן בישלו.

הספרדיות בסרט מגיעות עם הטמפרמנט המתאים: הן בוטות, חמות וחברתיות. חלקן מוכרות לנו מסרטיו של אלמודבר (לולה דונייס המצוינת, למשל, המגלמת את כרמן) והן מתמחות בהוספת צבע ועניין לסרטים שבהן הן מופיעות.

דמותו של ז'אן לואי, המגולמת על ידי פבריס לוקיני, מגולמת להפליא. הוא מצליח לשדר איפוק וחום בו זמנית. שפת הגוף והמימיקה שלו מושלמות לדמות.

הסרט מומלץ בחום רב, הוא קומי, מחמם לב, מקסים, ומסופר כמו אגדה. אם חציית גבול המעמדות בסרטים הצרפתים מניבה סרטים כגון אלו, שהרי אני בעד הסרת גבול זה לאלתר.

הנשים בקומה השישית
Les Femmes Du 6eme Eta 

צרפת 2011
צרפתית, ספרדית - תרגום לעברית ואנגלית
משך הסרט: 106 דקות

תסריט ובימוי: פיליפ לה גה
שותף לכתיבה: ג'רום טונרה
צילום: ז'אן קלוד לאריו
עריכה: מוניקה קולמן
עצוב תפאורה: פייר פרנסואה לימבוש
תלבושות: קריסטיאן גאזק
עיצוב קול: לורן פאורייה
הפקה: פיליפ רוסולה

שחקנים:
ז'אן לואי: פבריס לוקיני
סוזאן: סנדרין קיברלן
מריה: נטליה ורבקה
קונספסיון: כרמן מאורה
כרמן: לולה דונייס
דולורס: ברטה אוחיאה
תרזה: נוריה סולה
פילר: קונצה גאלאן
קולט דה ברג'רה: מארי ארמל דה גיי
בטינה דה ברוסולט: אודריי פלרו

הסרט יוצג בבתי הקולנוע ברחבי הארץ החל מ-19.1.2012