מופע החבובות או The Muppet Show אירח במשך השנים הרבה חבובים שאמרו בתוכנית הטלוויזיונית את מה שלדמויות אנושיות קשה יותר להגיד. הם גם ניגנו רוק, אירחו את כוכבי הרגע, ממש כמו ב-Saturday Night Live ועשו נונסנס שקסם גם לילדים, אפילו כאלה שלא יודעים מילה באנגלית.


דיסני החליטה להחזיר את החבובות, לא למדיום המקורי שלה, אלא לפיצ'ר מלא בקולנוע, 35 שנה אחרי השקת התוכנית. העלילה, כצפוי, די מצוצה ויש בה מסר חינוכי (שקר-כלשהו) ומסע מלא תלאות שבו אנחנו מבקרים באולפני החבובות שננטש, מתקבלים בקושי לפגישה אצל מיס פיגי - שהפכה לאייקון אופנה למידות גדולות, לומדים איך נוסעים על מפות ועוד.

לפני תחילת הסרט, אגב, תזכו לצפות בסרטון "צעצוע של סיפור" על אוסף הצעצועים של אנדי (שבסרט האחרון עברו לילדה מולי). הם מסתבכים, למשך כחמש דקות, בצרות הרגילות, כשבאז הולך לאיבוד בתוך בריכת הכדורים של רשת המזון המהיר.

האשליה, שאולם קולנוע מספק לצופים בחוויית החבובות היא תמימה כמו עונת הקציר בפארמוויל. אני זוכרת את ההתרגשות שהייתה אוחזת בי למשמע שיר הפתיחה וההזמנה למופע בייתי שהוא בעצם מחזמר או קברט, ותחליף טלוויזיוני של הופעה חיה. אז לא דמיינתי שיכולים להיות אולמות מפוארים, מרופדי קטיפה ארגמנית, שיש בהם מופעים כאלו. והנה, היום כל אולם קולנוע גדול יכול להתחפש לרגע לתיאטרון החבובות.

מעבר לכוכבים הבלתי מעורערים כמו: קרמיט, פיגי, פוזי, אנימל, הטבח השוודי, שני הזקנים הנרגנים, גונזו, להקת התרנגולות, הכלב הפסנתרן ורבים נוספים, מצטרף ללהקה חבוב חדש בשם וולטר, שהופך ממעריץ מושבע לחלק מהמופע. הכוכבים האנושיים שמלווים את העלילה הם: ג'ייסון סיגל (מרשל מ"איך פגשתי את אמא שלך"), איימי אדאמס (ג'ינג'ית לוהטת ואלמונית יחסית) וכריס קופר בתפקיד הנבל הטקסני.

מלבדם קופצים לבקר שלל כוכבים, חלקם וותיקים כמו: בילי קריסטל ו-וופי גולדברג; חלקם קומיקאים מעודכנים כמו: זאק גליפאנאקיס, שרה סילברמן, ניל פאטריק האריס; וחלקם לא נולד עדיין כשהחבובות שודרו: מילה קוניס, קייטי פרי, וריקו רודריגז. בכל פעם שדמות מפורסמת עולה על המסך הקהל מתפקע מהדימוי שהודבק לה. את התגובה הכי נלהבת קיבל כוכב "המפץ הגדול" שלדון - ג'ים פרסונס, שמגלם את ההשתקפות האנושית של וולטר.

הפסקול, גם הוא רווי ביצועים מעובדים נפלאים כמו נוורמיינד של נירוונה (ג'ק בלאק הקשור צורח שהם הורגים את השיר הטוב ביותר שנוצר אי פעם), וגם שירים מקוריים מוצלחים כמו party of one. לפי רשימת השירים זה נראה כמו פריט האספנות המומלץ.

מה שהכי יפה בקאמבק של החבובות הוא שטכנולוגיית הצילום התקדמה מאוד מאז שנות ה-70, וכעת, כשרואים את החבובות, אפשר כמעט להעביר יד אוהדת על גופם התפור מבד לבד, ולחכך אף באפה של מיס פיגי. סרטי האנימציה אולי מתוחכמים יותר אבל הנשמה נראתה לאחרונה בתוך הבובה.

הדבר היחיד שלא זכיתי לו זה הבדיחה של הזקנים הנרגנים בסוף. רק אחרי שיצאתי מהאולם נזכרתי שהיא יכולה לבוא גם בסוף הכתוביות. הנאה שלמה לכולכם ו-מנה-מנה.

החבובות
The Muppets

ארה"ב 2011
אורך הסרט: 103 דקות
בימוי: ג'יימס בובין
תסריט: ג'ים הנסון, ג'ייסון סיגל, ניקולס סטולר
מפיקים: טוד ליברמן, דיוויד הוברמן
פסקול מקורי: כריסטוף בק
צילום: דון בורגס
עריכה: ג'יימס מ. תומאס

הסרט יוקרן בבתי הקולנוע ברחבי הארץ החל מ-8.12.11