ממש בסוף השבוע הזה, מתקיים בכל הארץ בפעם השנייה, EPOS FilmArt, פסטיבל סרטים בו הנושא המשותף הוא אמנויות.  אלו מובאות לנו בשפה של אמנות הקולנוע, המכילה את רוב האומניות האחרות - הצילום, המוסיקה, העיצוב, התסריט (סיפורת), והמשחק. הסרטים המוצגים הם גם סרטים דוקמנטרים וגם סרטים עלילתיים.

כבר לפני תחילתו של הפסטיבל הופתעתי לגלות שאנשים שלא משתייכים לסצנה האמנותית מודעים לפסטיבל ושמחים לקראתו. זה קרה אפילו בעבודה שלי, ואני עובדת היי-טק. אני חושבת שזו נובע מעצם היותו של הקולנוע אמנות המכוונת בעיקר לעם (אם נוציא קולנוע אקספרימנטאלי ומיצגי וידאו מהמשוואה).

הנושאים שהפסטיבל מקיף הם רבים, כך שכל אחד מצא עניין לפחות במשהו אחד שמלהיב אותו, בין אם זה סרט תעודה על אמן המוסיקה שהוא אוהב ובין אם זה על אמן פלסטי בעל סיפור חיים שונה במיוחד.

יש הרבה הסרטים הטובים השנה. בין המומלצים יותר לדעתי למשבצת האמנות הפלסטית יהיה "בסקיאט" (סרטה של טמרה דיוויס). הסרט מספר את סיפורו של אומן שאומץ על ידי האיש והאגדה - אנדי וורהול, בין הבודדים ש"עשו את זה" עוד בחייהם, ועל התמודדותו, או חוסר התמודדותו עם הנושא.

סרט מומלץ נוסף הוא "ציפור על תיל", סרטו האבוד של לאונרד כהן מ-1974, ולו רק בזכות ההרצאה מפי פרופ' מוטי רגב שמתקיימת לאחר מכן (שבת, 22:00 סינמטק תל אביב), רגב הוא מומחה מוסיקה שהספיק ליצור לו עדת מעריצים לא קטנה בקרב הסטודנטים שלו, ושומעים חופשיים רבים שמחכים למוצא פיו.

אם אתם מוכנים לסרטים מסוג אחר, אבל ממש מסוג אחר, לכו ל"יוהאנה". אופרה הונגרית על אחות בבית חולים שמרפאת אותם על ידי כך שהיא שוכבת איתם. הסרט והאווירה שלו בהחלט מעבירים תחושות קשות של חוסר אוויר, וצריך להיות מעורה ורגיל לאופרה כיוון שבעיני הצופה הממוצע הז'אנר יראה מגוחך. הבעיתיות בסרט, לדעתי, היא שהעלילה מאד סטריאוטיפית ולא עמוקה, ואולי בעקבות זאת ניסו לחפות על כך באומנותיות יתר.

סרט הפתיחה של הפסטיבל, המוקרן כמה פעמים נוספות במהלכו, "מאהלר בטיפול", גם הוא מומלץ. מפגש ענקים בין המלחין המופלא לבין אבי הפסיכואנליזה - פרויד. המפגש יוצר ניצוצות, אך אין ספק שהניצוץ האמיתי בסרט הוא פס הקול, שהוא כמובן המוסיקה של מאהלר.

נקודה חזקה לציון בפסטיבל השנה היא שסוף סוף "הוציאו" את האמנות מתל אביב, והפסטיבל השנה מתקיים בכל הארץ. חוץ מירושלים וחיפה, שמו השנה דגש גם על הפריפריות. סרטים מגוונים יוקרנו גם בברעם, דימונה, עמק המעיינות, ושדרות. אמנם לא בהיקף הסרטים אשר בערים הגדולות, אך בהחלט התחלה יפה, והלוואי שכל פסטיבל היה עושה מעשה ומשקיע בגרסה מוקטנת בפריפריה, בייחוד בנושאים שכל כך חסרים במקומות הללו, בטח ובטח באמנות.

בואו ליהנות מהסופשבוע הזה. סוף-סוף אפשר להרגיש כאן כמו מיני מנהטן, לדמיין שכל יום מתקיים פסטיבל מעין זה, לבחור בין מבחר רב של סרטים ולהתלבט כי מעניין מדי.

נקווה שיהיה קר וגשום בסופשבוע הזה (אני יודעת שהסיכויים אפסיים, אבל אם כבר פנטזיה, אז עד הסוף) ושנשב באולם הקולנוע החמים, משכילים ופותחים את הראש לגבהים חדשים.

EPOS FilmArt
הפסטיבל הבינלאומי לסרטי תרבות ואמנות

 שלישי-שבת 23-27/11
בסינמטקים ברחבי הארץ